חן לוי שנייה לפני שהחל הגל השני של המגיפה, יצאתי לבדוק את אחד הברים הכי מדוברים בתל אביב, והאמת? לא הבנתי איך עד עכשיו לא הייתי שם.
בכניסה מורגש כאילו אתם נכנסים בכלל לבית מלון בוטיקי (כשמו כן הוא, ה״בלבוי״), אבל לאחר מכן ניגלה לעיניכם בר ספק מחתרתי, ספק שכונתי, שמעוצב בצורה ממש יפה ועושה רושם ראשוני די טוב. בנוסף, תראו בכניסה מתקן סחיבת מזוודות, ממש כמו של בלבוי אמיתי, שגורם באמת לאווירה מגניבה כזו. השקיעו בפרטים, זה בטוח.
מבחינת אוכל, המנות ב"בלבוי" אומנם בינוניות-קטנות בגודלן, אבל עושות את העבודה (יכול להיות שזה בגלל שהם מגישים לחם לשולחנות עם חמאה, וגם זה, מגיע על שיפוד שזה ממש כביר), והטעם מעולה. המנות היו נראות ממש טוב והשאירו טעם של עוד. אני הזמנתי את הביצה העלומה (מומלצת מאוד!) ולא השארתי אפילו טיפה על הצלחת מרוב שנהניתי. וזה גם חלבון, אז בכלל כיפי!
לקינוח, הייתה בחירה קשה, למרות שיש רק 3 מנות, אבל הלכתי על בטוח ושאלתי לעצת המלצר. הוא המליץ על הכריך חמאת בוטנים המטוגן. וטוב שהקשבתי לו. זה נראה כמו 3 סופגניות כשעליהן פקאנים ולצידן בננות מקורמלות… מממ… נראה לי שאחזור לשם ואקח את זה שוב. זה היה מתוק בדיוק במידה הנכונה.
והחלק הכי חשוב (בכל זאת, הגענו לבר), המשקאות ב"בלבוי". חברה אחת הזמינה משקה אותו קיבלה בתוך כלוב ציפורים, חברה אחרת הזמינה משקה שהתקבל בתוך כוס שהייתה פסל של "Fist" (וכך נקרא גם המשקה). חבר הזמין משקה אותו קיבל בתוך עדשת מצלמה. משקה אחר הגיע עם טקס שבו שופכים קרח יבש לצידו, כדי ליצור אפקט של ערפל. השוס הגדול היה משקה אמבטיית הברווז – אדיר לחלוטין ולא ארחיב כדי לא לספיילר. גם לא אספר לכם את השמות של כולם כדי שתופתעו בעצמכם.
בעניין השירות, אנחנו היינו שולחן של 15 איש אז זה היה קצת הרבה להתמודד איתו, אבל נראה לי שהם התמודדו יפה. בשלב כלשהו, המלצרים נהיו כבר חסרי סבלנות בכמה מקרים, והרבה דברים הגיעו באיחור של חצי שעה, אבל אני חושב שזה בגלל מספר האנשים שהיינו. בכל מקרה אלך ואנסה שוב בדייט או משהו שהוא יותר מצומצם כדי לבדוק את החוויה השירותית שוב, אבל כל השאר היה ממש מעולה ואין הרבה מקום לשיפור. המיקום של ה״בלבוי״ היה טיפה בעייתי, כיוון שהוא בתוך רחובות קטנים ונותן יותר הרגשה שכונתית, למרות שהוא מנסה לשדר אווירה יותר פאנסית.
ממליץ לגמרי. לכו ותהנו!
Loading…